הבחירה להיות מאושרים

כאשר הגחנו מרחם אמנו, שואפים לראשונה את אוויר העולם אל ריאותינו, לא ידענו מה מצפה לנו כאן, על פני האדמה הזאת. בהתבגרותנו, אנחנו מבינים ששנות הזכות הללו, שהיו כמתת אלוהים, ניתנו לנו לזמן מוגבל בלבד. לכל אחד על פי מה שאלוהים והיקום קצבו עבורו.

חיינו נמתחים מנקודה לנקודה, מההתחלה ועד הסוף. הם חלק מגלגול עצום של היקום הזורם קדימה ושוטף אתו את כל החי והצומח וכל הקיים על פני האדמה. בגלגול החיים הזה ניתנת לנו האפשרות לחיות את חיינו כשעיקרון הבחירה בידינו: האם נבחר בדרך היושר וההגינות, או להפך? האם נבחר להביא אור לסביבתנו, או להפך?

גם השאלה האם נבחר להיות מאושרים היא בידינו. מידת האושר האנושית נקבעת על ידי תחושת האדם ולא על ידי גורמים חיצוניים. זוהי הצהרה אישית סובייקטיבית, כפי שאמר אברהם לינקולן, נשיא ארצות הברית לשעבר "רוב האנשים מאושרים ברמה בה הם החליטו להיות".

  • אדם שיבחר להיות מאושר ישתדל למצוא את הטוב בכל דבר. הוא ישתדל שלא להעצים את הקשיים, אלא להפך. הוא ישתדל להתגבר על האגו שלו לטובת שלום בית, שלום שכנים, שלום עמיתים וסביבת חיים נעימה יותר. הוא ילמד לעשות את האבחנה בין התעקשות על עקרונות וערכים לבין שמירה על "כבודו", ובמלים אחרות – האגו שלו.
  • אדם שיבחר להיות מאושר ילמד להביט סביבו וליהנות מהדברים הפעוטים והשוליים לכאורה שיש בחיים. הוא יפיק הנאה מריחו של עץ הלימון באביב, מזיו הפריחה של פרח קטן בגינה. הוא ייהנה עד תום מטעם מיץ גזר סחוט בשוק העירוני, ויצפה בגלי הים תוך התרכזות והתחברות רגשית. 
  • אדם שיבחר להיות מאושר יהיה סלחני לעצמו, לבת או לבן זוגו, למשפחתו, לעמיתיו ולחבריו. הוא "יבטל" קשיים ובעיות – לא מתוך חוסר אחריות, אלא מתוך הכרה שהכעס, המשקעים והאנרגיה השלילית פשוט מיותרים. התובנה הפנימית שלו, שכעסים ומתחים מעכירים את האווירה ומכבידים על החיים, תביא אותו בהכרח לפייסנות כלפי סביבתו. 
  • אדם שיבחר להיות מאושר ילמד לחיות בהתאם לאמת שלו, אך בה בעת יהיה קשוב לרגשות של אחרים. מצפונו יהיה נקי, הוא יחיה מתוך תחושת שלמות ומילוי המאוויים שלו עצמו, ולא יחיה את חייו כתגובה על מעשי הזולת או מתוך צורך להסביר את מעשיו. יהיה בו החוסן הנפשי לעמוד מול ביקורת חברתית ולא להתקפל מול לחצי הסביבה. הוא ידבק באמת שלו ובעקרונותיו, תוך נאמנות לעצמו, לרגשותיו, לצרכיו, והכי חשוב – למצפונו.

"האופטימיות, החיוך והתקווה. מה מעט נחוץ כדי שהחיים יהיו מאושרים, והכל נמצא בנו ובדרך המחשבה שלנו", כך גרס גם הקיסר הרומאי והפילוסוף מרקוס אורליוס. 

ג'ון לנון סיפר פעם: "כשהייתי בן חמש, אמא שלי אמרה לי ששמחה היא המפתח לחיים. כשהלכתי לבית הספר שאלו אותי: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?'. כתבתי: 'שמח'. אמרו לי שלא הבנתי את המשימה. אמרתי להם שהם לא מבינים את החיים". 

בודהה אמר: "תשבחות והאשמות, רווח והפסד, תענוג וסבל, באים והולכים כמו משב הרוח. על מנת להיות מאושרים, היו ניצבים איתן כמו עץ גדול, נינוחים ושלווים בתוך כל אלה".

***

אודות המחבר

השארת תגובה