וותרו על הסבל בחייכם

האדם מגיע לעולם לתקופה קצובה ומדודה, ולכן אין כל היגיון בכך שיסבול בחייו. במילה 'סבל' הכוונה לסבל פיזי או נפשי. נהפוך הוא. הערך העליון של החיים צריך להיות – על האדם ליהנות בכל רגע ורגע מחייו. ליהנות מהפריחה, מהזריחה, מהיקום, מאהוביו, מחבריו, מילדיו, משהות עם אנשים ועם עצמו, כשהוא תורם מכוחותיו וכישוריו לסביבתו וחש ספוק בשל כך.

רבים מאתנו חשים רגשות אשמה כאשר הם נהנים. פעמים רבות זוהי תוצאה של חינוך ומסרים שקיבלנו בילדותנו – כי ההנאה אינה לגיטימית. אנו מחויבים במטלות ובמשימות שיש לבצע, וסיפוק צרכי עצמנו משול לאנוכיות ומשום כך הוא שלילי. הסבל הוא כביכול 'התשלום' שאנו נדרשים לשלם עבור מתנת החיים. רבים האנשים החווים תחושת אי נוחות בגין השפע והעושר המקיפים אותם ומרגישים צורך "להתנצל" על כך. (כאן המקום להוסיף, במאמר מוסגר, כי במדינת ישראל נוסף ממד חדש- זיכרון השואה. רבים ממייסדי המדינה היו ניצולי שואה אשר התקשו מאד לשמוח וליהנות מחייהם בשל הזוועות שחוו ובשל אבדן אנשים אהובים בשואה. הגם שניסו ככל יכולתם להעניק לילדיהם חיים 'נורמליים', הרי שבאורח תת מודע חלקם שידרו מצוקה וכאב לילדיהם ולכן אלו התקשו בילדותם לשמוח וכך גם בבגרותם. סיפור השואה כואב כברזל מלובן בנשמות רבים מאזרחי ישראל, בילדיהם של ניצולי השואה שהם היום אנשים בוגרים אך ספגו את הכאב ומתקשים לאמץ לעצמם ראיית חיים אופטימית ושמחה)

אין שום הכרח שכדי להשיג תוצאות בחיים, חייבים החיים להיות כרוכים בסבל או בקושי. היכן נולד המיתוס הזה? היכן נולדה האגדה 'הפולנית' הזו? האם בתקופת 'אנו באנו ארצה'? יתרה מכך. אל תנסו להנחיל לילדיכם את החשיבה הפסולה הזו. עודדו אותם להקשיב לעצמם ולחוות חיים של שמחה והנאות. אל תגרמו להם, במסרים גלויים או סמויים, לרגשות אשמה בגין העובדה שהם מחפשים את 'החיים הטובים'. שמשו להם דוגמה שעבודה מאומצת והשקעה בתחום האישי והמקצועי – אינם כרוכים בסבל. למרות שהחיים מורכבים מקשיים, אתגרים ומשימות שחלקן קשות ומאומצות, אין המשמעות שהם יהפכו לחיים של סבל, אלא לחיים מלאי אתגרים וסיפוק אישי.

חשוב שנלמד לזהות את המסרים הללו ולהשתחרר מהם. מרגע זה התחילו לחשוב אחרת. האמינו בלב שלם ש'מגיע' לכם ליהנות מחייכם. שהרווחתם את הפנאי, הכיף, התענוג, הפינוק והנכסים החומריים והנפשיים בחייכם בזכות ולא בחסד. אין עליכם חובה, ואפילו קורטוב, ל'שלם' במשהו עבור התענוגות שלכם. גם אם גדלתם בבית מורכב וקשה, עני, בשכונת מצוקה ובילדות חסרה באהבה ובחום אנושי- דווקא משום כך זכותכם ליהנות ממציאות חיים שתהייה עשירה בחומר וברוח.

מרגע זה ואילך וותרו לחלוטין על הסבל בחייכם. בחרו לחיות חיים של שמחה והנאה. מהצד השני, אל תתנכרו לקשייהם של אחרים. היו קשובים ואמפטיים וגלו סולידריות חברתית כלפי החלשים בחברה הזקוקים לסיוע. השתדלו כמיטב יכולתכם לתרום מזמנכם ומאמציכם עבור אלו הזקוקים לכם, ממקום של כבוד אנושי ומבט אנושי מכבד בגובה העיניים.

אודות המחבר

השארת תגובה