מחשבות לשנה אזרחית חדשה שנת 2021

עברנו שנה מטלטלת. שנה של מגפה מפחידה, של היפרדות מהחיים הקודמים שהיו לנו – מפגשים חברתיים, תרבות, נסיעות, הצגות, נסיעות לחו"ל, לימודים סדירים, עבודה עם קולגות במקומות העבודה. שנה שבה רבים וטובים מאתנו אבדו את מקור פרנסתם והפכו להיות נזקקים. שנה של חרדות בריאותיות וקיומיות, וחרדות לגורל הורנו הקשישים.ש נה 'אבודה' שממנה סבלו גם הילדים ובני הנוער, שהתנתקו מסביבתם החברתית ומרשת התמיכה הטבעית והחיונית כל כך עבורם.

אבל… השנה הזאת גם חייבה אותנו להביט פנימה, לתוכנו. לדרך שבה אנחנו תופסים את החיים. את החיים שלנו, את מערכת הערכים שלנו ואת סדרי העדיפויות שלנו בחיים: מה חשוב לנו, על מה נוכל לוותר ועל מה לא נוותר. חלקנו בילו עם בני זוגם זמן ממושך כפי שלא בילו במשך כל חייהם. אחרים זכו להכיר את ילדיהם כפי שלא הכירו מימיהם. המגפה הזו זימנה לנו מפגשים נדירים וזמן איכות עם אהובינו שלא היינו זוכים לו במרוץ העכברים של חיינו.

למדנו המון בקורונה. למדנו להוקיר את הפכים הקטנים של חיינו ולהתענג על הדברים הפשוטים שלא בהכרח עולים כסף. חזרנו לפשטות של ילדותנו בה הסתפקנו במועט, הלכנו לאט יותר והיינו מאושרים ומסופקים יותר. בשנה האחרונה צרכנו פחות וגילינו ש'פחות זה יותר'. הקורונה הציבה לנו מראה: מה ב א מ ת חשוב בחיים. האם המרוץ לעוד כסף כדי לבזבז אותו אחר כך – אכן יגרום לנו להיות מאושרים יותר? ואולי ההיפך. פתאום היה לנו זמן לבחון עם עצמנו מה עושה לנו טוב, מה משמח אותנו ומה מעשיר אותנו. וגם מה גורם לנו לעצב וממנו להשתחרר.

הקורונה, עבור רבים מאתנו, הייתה צומת דרכים. תודעתית, ערכית וגם מעשית. חלקנו עשו מהפך מקצועי שלא היו מבצעים בימים כתיקונם. כולנו קיבלנו הזדמנות להתבונן על חיינו ולהבין שעלינו להוקיר את כל מה שחשבנו אותו למובן מאליו. ואולי זהו יסוד החיים. לקום כל בוקר בתחושה של הכרת תודה, של הוקרת הטוב, של זיהוי האנשים הטובים מסביבנו, ופרידה מכל מה ומי שגורמים לנו מועקה. הקורונה לימדה אותנו להעריך את החיים הקטנים שלנו ולהפוך אותם לאיכותיים יותר. אנחנו חבים לה על כך תודה.

חברים יקרים. אני מאחלת לכם שנה אזרחית מאושרת.

אודות המחבר

השארת תגובה