מגדר. לא רק תיאוריה אקדמית. אלו החיים שלנו

מגדר, בקיצור נמרץ, אלו הן המסורות, התפיסות החברתיות, ההבניות התרבותיות וכל מה שאנו נושאים בתודעתנו מגיל 0- ביחס למאפיינים של גברים ונשים ולתפקידם בחברה. אלו נרכשים באופן מודע ולא מודע בתהליך הסוציאליזציה ומשפיעים על מבנה החברה בהיבט הפוליטי, הכלכלי, החברתי, התרבותי ובכל תחום אפשרי.

במשך שנים רבות אני עוסקת במגדר הן במחקר (אני בעלת תואר שלישי בתחום מגדר וציונות), והן בפעילות אקטיביסטית (עד לאחרונה, כמדריכה ארצית לשוויון בין המינים במשרד החינוך, בפעילות התנדבותית במשך שנים רבות במסגרת על"ם למען נפגעות אלימות מינית, וכיום, בכוחותיי הכה דלים, למען נשים במעגל הזנות).

מהתבוננות רבת שנים ומהכרות עם 'השטח', אני יכולה לומר בוודאות כי לנושא המגדר השפעות מרחיקות לכת על חייהם של גברים ונשים בחיים הנורמטיביים ובשוליים של החברה.

חינוך בנות על ידי הוריהם שונה, במקרים רבים, מחינוך בנים ואת התוצאות אנו רואים בסטטיסטיקה. מיעוט נשים בתפקידי השפעה, באקדמיה ובעמדות כלכליות ופוליטיות. הסיבות מורכבות אך השורה התחתונה זהה: הפוטנציאל  הנשי אינו ממומש ברמה האישית, החברתית והלאומית. 

אני קוראת להורים להיות מודעים להטיות המגדריות שלהם. לעודד את הבנות באותה מידה שהם מעודדים את הבנים ולשדר להן כי ביכולתן להשיג כל מטרה שירצו בה, בדגש על מימוש החוזקות הטמונות בהן.
במקרים רבים, הורים משתפים פעולה עם סוכני הסוציאליזציה ומדגישים את חשיבות היופי הנשי על פני כל היתר. איני מזלזלת ביופי ובאסתטיקה נשיים, אך אסור שיהיו חזות הכול.
אידיאל היופי הוא בבחינת 'גול עצמי' כלפי ציבור הנשים כולו והוא משרת אינטרסים כלכליים של חברות מסחריות.
על הבנות לפתח את הכישורים האישיים שלהן בתחומים השונים ולשאוף למצות את עצמן מבחינת אישיותן וכישוריהן מבלי להתבסס על המראה החיצוני שלהן, שהופך אותן לקולב יפה, לחפץ, ומעקר מהן את אנושיותן ומכלול כישוריהן. 

חשוב שסגלי ההוראה וההורים יחזקו את תחושת המסוגלות של הבנות (ואף הבנים כמובן) כי תחושת המסוגלות חשובה יותר מהמסוגלות. חזקו את המוטיבציה של הבנות להגשים שאיפות ולממש את הפוטנציאל האנושי הגלום בהן. 

בשמונה השנים האחרונות הנחיתי סדנאות העצמה לתלמידות. להבנתי, בסדנה כזו טמון פוטנציאל מהפכני משום שבה מקבלות הנערות כלים להעצמה אישית, עדשה ביקורתית ביחס לתפיסות החברתיות ולמסרים המגדריים המופעלים עליהן דרך אמצעי התקשורת ועולם הפרסום.

חשוב שהמחנכים יידרשו לנושא המגדר בשיעורי מחנך ובשיעורים ייעודיים. היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך פיתחה שלל תוכניות בתחום זה, אותם ניתן למצוא באתר היחידה.

כהורים, עודדו בבית שיח בנושא זוגיות שוויונית. זוגיות שבה המשפחה נתרמת מכך ששני ההורים חשים סיפוק מקצועי ומתוגמלים בהתאם. 

במהלך שנות עבודתי עם סגלי הוראה, בעיקר נשים, גיליתי, כי במקרים רבים למורות הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי ירוד. 
הסיבות לכך מורכבות וחלקן נובעות מהשחיקה הרבה בתוך מערכת החינוך ובשל העובדה שעבודתן, פעמים רבות, היא 'שקופה' ולבטח אינה מתוגמלת.
חלק מהסיבות נובעות ממגדר.
על פי המחקרים, לנשים רבות תחושת מסוגלות נמוכה והן 'מקטינות' את עצמן.
אחת המשימות שראיתי לנגד עיני -היא לטעת בהן גאווה מקצועית והערכה גבוהה כלפי עצמן ותפקידן.
לציבור המורות והמורים כל הסיבות לזקוף ראש ולחוש גאווה גדולה, משום שבידיהם טמון המפתח לעתידה של מדינת ישראל ולאיכות ההון האנושי העתידי. 

נשים רבות מוותרות על קריירה, על מימוש שאיפות בתחום האקדמי והמקצועי בשל המחויבות המשפחתית.
בסופו של יום, כאשר הילדים גדלים, הן נושאות בתוכן את התסכול הגדול על כך שלא מימשו  את עצמן.
אני קוראת לנשים- אל תוותרו על עצמכן.
אם החלטתן להקדיש מספר שנים לטובת המשפחה, חשוב שהחלטה זו תהיה מתוך בחירה חופשית ולא מתוך אילוץ. 
זכרו שהילדים הם משותפים לכן ולבני הזוג שלכן ולכן האחריות לחינוכם צריכה להיות משותפת.
מצו את הדרכים כדי ששניכם תממשו את היכולות והשאיפות שלכם. זהו אתגר לא פשוט אך ניתן להשגה. 

אני מבקשת לסיים בהפניית הזרקור לתחום רגיש שהוא בבחינת דיני נפשות, וכוונתי לנושא הפגיעות המיניות וההשלכות הטרגיות שלהן.

חשוב שההורים וסגלי ההוראה יהיו ערניים ועם 'יד על הדופק' ביחס למצבם הנפשי של בנות ובנים כדי לזהות, במידת הצורך, את הנפגעות והנפגעים.
מרבית הפגיעות המיניות מתבצעות על ידי אדם מהמעגל הקרוב של הנפגעות והנפגעים. כיום, בעידן האינטרנט, התרחב רפרטואר הפגיעות והן מתבצעות באופנים נוספים מאלו המוכרים.

בעקבות פעילותי רבת השנים עם נפגעות אלימות מינית, אני יכולה להעיד על ההשלכות הקשות של הפגיעה על המשך החיים.
כמעט מאה אחוז מהנשים במעגל הזנות- חוו פגיעה מינית בילדות. חשוב שאנו, כחברה, נעניק לנפגעות ולנפגעים את מלוא הגיבוי והסיוע על מנת שיוכלו לשקם את חייהן-ם ולחיות חיים נורמטיביים. 

אני מבקשת לסיים בנימה אופטימית.
בעשורים האחרונים, ובדגש על העשור האחרון, אנו רואים שינוי מגמה חיובי בתחום המגדר.
שינוי במודעות הציבורית, בחינוך, בהפניית המשאבים ובתמונה הסטטיסטית הלאומית.
שוויון בין המינים הוא אינטרס חברתי לאומי ולא אינטרס של ציבור הנשים.
הוא משחרר גם את הגברים מתפיסות חברתיות כובלות.
ככל שהחברה היא שוויונית יותר מבחינה מגדרית (על פי מספר פרמטרים מדידים), משתפרים כל המדדים החברתיים ולכן, זהו אינטרס של החברה כולה.

זכרו שמאחורי המספרים והסטטיסטיקות עומדים אנשים- נשים וגברים, ומאחורי נשים וגברים עומדות זכויות: הזכות לאושר, לחופש, למימוש עצמי ולשחרור מכבלים חברתיים ותרבותיים ביחס לתפקידי גברים ונשים בחברה.

אודות המחבר

השארת תגובה