אחיותיי הנשים- אידיאל היופי הוא גול עצמי

מדי שנה מצוין ברחבי העולם 'יום האישה הבינלאומי'.
למרות ההסתייגויות הרבות (שלא זה המקום להרחיב עליהן) – לדעתי, זהו יום חשוב כדי להעלות את המודעות לאי השוויון בחברה, לתרומתן של נשים להיסטוריה וליצירה האנושית, ולהצפת שיח בדבר חשיבותו של השוויון המגדרי בחברה
(לתפיסתי, ראוי היה לקרוא ליום זה – 'יום השוויון המגדרי').

בפוסט זה אני פונה לאחיותיי הנשים. 

בנו את הזהות האישית והמקצועית שלכן על הכישורים והחוזקות שלכן כבנות אדם- בשילוב עבודה קשה, נחישות ומאמץ.
אל תבנו את זהותכן על המראה החיצוני למרות המסרים המופעלים עליכן בעוצמה- מילדותכן. 

אידיאל היופי הוא בבחינת 'גול עצמי' של ציבור הנשים כלפי עצמן. מגיל צעיר מאד משדרים לנו, לבנות המין הנשי, במאות מסרים גלויים וסמויים,
באמצעות סוכני הסוציאליזציה (הורים, משפחה מורחבת, קבוצת השווים, אמצעי התקשורת, פרסומות, סרטים, סדרות טלוויזיה, ספרים)
כי מה שחשוב באישה הוא יופייה והמראה החיצוני שלה- היופי, הגוף הרזה, הבגדים, התכשיטים, האיפור וכיוצא בזה.
מאחורי מסרים אלו, עומדים גם אינטרסים חובקי עולם של חברות ענק מסחריות. 

המסר לנשים הוא ברור- את 'שווה' כבת אדם- אם את יפה ומושכת. קודים אלו גורמים למיליוני נערות נשים לרגשי נחיתות ולאומללות בשל חזותן ומבנה גופן, לחוסר ביטחון ובמקרים קיצוניים לתופעות חמורות כגון אנורקסיה ובולמיה.

'אידיאל היופי' מעקר את ערכנו האנושי ובפועל, עושה לנו 'דה לגיטימציה' כבנות אדם – אם אנחנו לא מצייתות לקודים החברתיים והתרבותיים של אידיאל היופי.

בואו נפסיק לשתף פעולה עם הקוד החברתי והתרבותי הזה שעושה לנו דה הומניזציה, המפלה ומשפיל אותנו.
זהו אמצעי לדיכוי הנשים, להפיכתן לקולב, לחפץ.
בעקיפין טמון כאן מסר סמוי שלנשים יש רק גוף, לא רגשות, ולכן אינן כשרות למלא תפקידים משמעותיים ואחראיים. 

ברמה האישית:

*בניית הזהות על המראה החיצוני היא בבחינת שטחיות ורדידות. 

*אנשים יתייחסו אליכן אך ורק בהיבט של הופעתכן החיצונית, ולא יראו בכן פרטנריות רציניות לקידום תהליכים, למנהיגות ולקבלת החלטות (במשפחה, במקום העבודה, בארגון, בכל מקום).

*החברה לא תראה בכן כבנות אדם המסוגלות לייצר שיח פוליטי, אקדמי, כלכלי, אמנותי, חברתי ובכל תחום. 

*חשוב שתפתחו מסלול מקצועי אשר יאפשר לכן עצמאות כלכלית.

*והכי חשוב- היופי החיצוני אינו 'מחזיק מים'. בשלב מסוים בחיים, יפוג הקסם החיצוני ולא תוכלו להסתמך עליו יותר. ואז?  אז תצטרכו להמציא את עצמכן מחדש…

כולנו מכירות ומכירים את הבדיחות על גולדה מאיר שהייתה "הגבר היחיד בממשלה'.
גולדה הייתה אישה אשר לא עמדה בקריטריונים החברתיים  שהיו מצופים מאישה: היא הייתה אישה חזקה ומשפיעה אשר לא הקפידה על החזות החיצונית 'המצופה' מאישה.

איני שוללת את טיפוח המראה החיצוני.
אדרבה, נושא זה הוא בתחום הבחירה של כל אישה ואישה. אם חשוב לכן ואתן בוחרות בכך, טפחו את עצמכן למען ההרגשה שלכן עצמכן.
עם זאת, אל 'תבנו' את ההתקדמות האישית והמקצועית שלכן על המראה החיצוני. 

פתחו את כישוריכן, רכשו השכלה, התמקצעו, עבדו קשה והיו מעולות בתחום בו בחרתן. 

אידיאל היופי משרת את ההיררכיות ומנציח את שליטת המשטר הפטריארכאלי.
זהו אמצעי נוסף של הפטריארכיה לשלוט בנשים, לכוון אותן, לקבע את מעמדן כנחותות, כ'שוות'- רק אם הן קולבים יפים.

זהו מלכוד. הרי כולנו נהנות לקבל מחמאות בשל המראה החיצוני שלנו, בכל גיל, אך חשוב שנעשה את האבחנה.
אסור לנו לבנות את אישיותנו וזהותנו האנושית והמקצועית על כך. 

קשה מאד להשתחרר ממסרים עוצמתיים כל כך המשודרים לנו מגיל 0 בדבר תפקידנו בחברה וכיצד עלינו להראות.
חשוב שנפתח עין ביקורתית ונשדר לעצמנו ולבנותנו – ערכן האנושי אינו נמדד ביופיין אלא בתכונותיהן, במצוי כישוריהן, וביכולתן לפתח לעצמן מסלול אישי ומקצועי מתגמל ומספק.
חשוב לשוחח עם הבנות על נושא זה כבר מגיל צעיר.

זהו החופש האמיתי- להיות מי שאתן תוך שחרור מההבניות החברתיות והתפיסות התרבותיות ביחס למה שמצופה מכן כנשים. 

ברמת ההצהרה, החוק  והתיאוריה

כל האפשרויות פתוחות לפני גברים ונשים. עם זאת, האפליה כלפי נשים היא מובנית ומעוגנת בתרבות, בתפיסות החברתיות ובדתות.
כיום היא במקרים רבים סמויה מן העין ומתעתעת, אך קיימת עמוק מאד בתודעה של חברות ואנשים. 

אפשר לחוקק את כל חוקי השוויון שבעולם, אך קשה לעקור אמונות, תפיסות ודעות בחברה, אמונות שאף ציבור הנשים עצמו הפנים במשך דורות.
לכך דרוש תהליך ארוך ועמוק של חינוך לשוויון בין גברים ונשים ואתגור התפיסות ביחס לתפקידי המינים ומקומם בחברה. 

אידיאל היופי הוא אחד הנושאים המהותיים אותם ראוי להציף ולאתגר במסגרת השיח בדבר השוויון המגדרי. 

אודות המחבר

השארת תגובה